© 2005 by Audrey Meyer - Münz

  • Face.png
  • P.png
  • linkedin.png
  • Flickr.png
  • twitter.png
  • deviantart.png
  • instegram copy.png

אודרי מאייר-מונץ נולדה בבלגיה, לאב ממוצא גרמני ולאם ממוצא בלגי. היא גדלה בבריסל עד סוף שנות התיכון. עוד בילדותה, חשפו אותה הוריה לתרבויות שונות ברחבי העולם, אך לה, כבר מגיל ארבע, היה חלום: לחיות בישראל. משאלת-לב זו לא הרפתה ממנה ואף התחזקה, כאשר קיבלה מהוריה בגיל שבע-עשרה, לכבוד חנוכה, מתנה קצת משונה: זוג כפפות לתנור ומגבת מטבח. זה היה האות להסכמתם כי את ביתה תקבע בארץ אחרת, הרחק מביתם. ואכן, בשנת 1984, אודרי 'עשתה עלייה' ועד היום היא חשה ציונית גאה. 

ירושלים היתה תחנתה הראשונה, למשך ארבע-עשרה שנה. במשך עשור, אודרי התמקדה בתרבות יפן: רכשה שני תארים, ערכה מספר נסיעות ובעיקר פיתחה אהבה גדולה ומשיכה עזה לאמנויות של ארץ מרתקת זו. 

בשנת 2000, תל אביב קראה לה והיא שינתה מקום והלך-מחשבה. בסתיו 2002 קרה משהו ששינה את חייה לעד. בחנות ספרים קטנה נתקלה בספר צבעוני, אותו חיברה מי שעתידה להפוך למורה הראשונה שלה לפסיפס... 

 

 

סיפוק סקרנותנו הוא אחד ממקורות האושר הגדולים ביותר

 

לינוס פאולינג

״מהי המשאלה שלי כאמנית? ליצור יצירות הגורמות למתבונן בהן לחלום בהקיץ לרגע אחד, כל יום מחדש. עבודותיי הן כמו עדיים לכתלים.

כאשר מראה כלשהו לוכד את עיני ומדבר אל ליבי, אני מוצאת אתגר בניסיון לתת לכך פרשנות אישית דרך יצירת הפסיפס. 
הרעיונות האמנותיים שלי מגיחים ועולים כמו גלים, כמו דחפים, אך היצירה עצמה מתבצעת בצורה איטית ומדויקת. אני מובלת על ידי פרץ של מחשבות, אך בו זמנית, מלאכת המחשבת של הפסיפס דורשת ממני קצב איטי ומחושב. ביצירת הפסיפס, אינני יכולה למהר. כמו בשחמט.

עיניי 'טועמות' בזמן העבודה, העין דרוכה תוך כדי היצירה ומתרכזת עם השלמתה. העיניים מתנועעות ללא הרף – אני בודקת מקרוב, לפרטי פרטים, ובאותה עת, אני בוחנת את המכלול. עיניי רוקדות את ריקוד הפסיפס.

תוך כדי תהליך היצירה, אני נהנית לגלות את המקרי. הרעיון אולי נמצא אך הדרך אינה ברורה. אני מלאת התלהבות מה'שיטוט' המנטאלי שעובר עלי, ומהות עבודתי היא תנועה קצבית. כל יצירה היא מסע חדש לעולם קריאטיבי, והאושר הגדול ביותר שלי הוא לחלוק זאת עם אחרים. כאשר אני יוצרת, אני שואפת להיות בו בזמן בעולם המודע וגם בזה שלא.

שיבוץ אבני פסיפס משול לצירוף מילים, לחיבור משפטים. מעשה הפסיפס מצרף חלקים הנפרדים זה מזה, וכוונתו לחשוף את עוצמתם של צבעים, מרקמים וצורות המשתלבים לאחד. כל צבע וכל מרקם שומר על זהותו והחומר עצמו אינו עובר שינוי מהותי, אך שיח חדש נוצר בין כל הפרגמנטים שחברו יחד.

אני משתמשת בעיקר במה שקרוי בלשון מקצועית טכניקת "אופוס פלדיאנום"
(Opus Palladianum) או "קרייזי פבינג" (Crazy Paving): "ריצוף פראי/מטורף". 
אבני פסיפס שנחתכו באופן ספונטני ובלתי מתוכנן מונחות כך שיתאימו זו לזו. בעזרת טכניקה זו, אני מעניקה ליצירה חיוניות ועליזות, אקספרסיביות ושעשוע - תכונות אותן קשה להשיג כאשר מסדרים אבני פסיפס מסותתות בצורה אחידה וסימטרית.

בעבודתי, לאור יש תפקיד מכריע והוא להבליט את ההרכב של הטקסטורות. באמצעות השימוש בחומרים שונים ובטכניקות שונות, מושגת ביצירה צורת הבעה ייחודית, אותה אני מכנה 'דרך המשחק' שלי.״

 

לא בגלל שהדברים קשים, איננו מעזים. בגלל שאיננו

מעזים, הדברים קשים

 

סנקה

   

 

נולדה בבריסל, בלגיה

 

בארץ משנת 1984

 

השכלה

 
  • 1991-1994, תואר שני בלימודי יפן (תואר מחקרי), האוניברסיטה העברית, ירושלים.
 
  • 1989-1990, לימודי יפנית ותרבויות השוואתיות, האוניברסיטה הנוצרית הבינלאומית, טוקיו, יפן.

 

  • 1985-1989, תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ולימודים כלליים, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

  • 1978-1984, בגרות בהיסטוריה ובאנגלית, בית הספר התיכון "אמיל ג'קמן", בריסל, בלגיה.

 

לימודים והתמחות בפסיפס
 
  • אנזו טינראלי, מאבן גסה לאינטרפרטציה, בית ספר לפסיפס במונפליה, צרפת, יולי 2014

 

  • מרסלו דה מלו, קומפוזיציה במוזאיקה, סטודיו של אירית אורפז, רמת השרון, מאי 2014

 

  • אנג'לקה רדוג'ביץ, פרט מתוף פורטרט (העיין), רמת השרון, מרץ 2014

 

  • סוניה קינג, סדנה על עבודה מונוכרומית בלבן , איי פארוס, יוון, 2013

 

  • מרצ'לו דה מלו, מוזאיקה פיסולית, רמת השרון, 2013

 

  • סדנת המאסטרו ג'וליו מנוסי, פורטרט לפי טכניקה ונציאנית - "שיטה הפוכה כפולה", אודינה, צפון איטליה, 2010.

 

  • סדנת המאסטרו וינצ'נזו איאלו, מוזאיקה על רשת הטבעה בקיר, רומא, איטליה, 2008

  • סדנת המאסטרו בנדטו נורדיה, טכניקות ביזנטיות ורומיות, קיאסו, שוויץ, 2007.

 

  • סדנת המאסטרו לוציו אורסוני, עבודה עם אבני סמלטי, ונציה, איטליה, 2006. 

 

  • הסטודיו של שרית פילץ גרנית, "שיטה הפוכה וישירה", רמת השרון, ישראל, 2003-2005.

 

פרסים
 
  • פרס שני "לאונרדו" באומנות, ביאנלה של קיאנצ'יאנו, איטליה, 2011

 

  • תעודת הצטיינות, פרס כבוד, איי-ביאנלה הראשון של אמנות עכשווית, ארטוטק, לונדון, 2010

 

  • תעודת הערכה - פרס היצירה "כוכב העיר חיפה 2009", בחסות לובי יש - קהילת אמני ישראל.

 

תרומות
 
  • צ'י, המחלקה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי סורוקה, באר-שבע

 

  • צורך מכוון, כסא בגובה שני מטרים, עבור תנועת "קול אחד", במסגרת הפרויקט "מה אתה מוכן לעשות כדי לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני", ישראל.

 

חברות בארגונים
 

   

 

האמנית

אני מאמין

ציוני דרך

אבני הפסיפס הן הוויטמינים של האמנויות הפלסטיות

AIMC, Associazione Internazionale Mosaicisti Contemporanei, Italy

 

CMA, Contemporary Mosaic Art, USA

 

BAMM, British Association for Modern Mosaic, UK

 

SAMA, Society of American Mosaic Artists, USA

 

OIMA, Organization of Israeli Mosaic Artists, Israel

 

Who's Who Art Club International, Switzerland